חולים עם מיימת עמידה (refractory ascites - RA) נדרשים לבצע ניקורי חלל חוזרים בנפח גבוה (large volume paracentesis - LVP). ניקורים אלה כרוכים בביקורים רבים בבית החולים וקשורים באיכות חיים ירודה. מחקר זה העריך את הבטיחות והיעילות של משאבה אוטומטית עם זרימה נמוכה (alfapump®י[AP]) לעומת ניקור חלל סטנדרטי.

המחקר בוצע בתבנית אקראית ומבוקרת בשבעה מרכזים רפואיים עם תקופת מעקב של שישה חודשים אחר החולים. התוצא העיקרי היה הזמן עד ל-LVP ראשון. תוצאים משניים כללו, צורך בניקור חלל, בטיחות, איכות חיים הקשורה בבריאות ושרידות. תזונה, המודינמיקה ומדדי פגיעה כלייתית הוערכו בתת מחקר שנמשך שלושה חודשים.

68 חולים עברו רנדומיזציה ו-58 עברו הערכה (27 קיבלו AP, 31 עברו ניקורי חלל, גיל ממוצע 61.9 שנים, MELD ממוצע 11.7). 18 חולים נכללו בתת-המחקר. לעומת ניקורי חלל סטנדרטיים, הזמן עד LVP לא הושג בקבוצת ה-AP, דהיינו AP גרמה לירידה מובהקת בצורך ב-LVP (AP חציון לא הושג; ניקורי חלל, 15.0 ימים [יחס סיכונים 0.13; רווח בר-סמך 95%: 13.0-22.0; p<0.001).

בנוסף, חולי ה-AP הדגימו ציוני CLDQ משופרים (chronic Liver Disease Questionnaire) לעומת חולי ניקור החלל (p<0.05 בין זרועות הטיפול). שיפור במדדים תזונתיים נצפה עבור חוזק אחיזת יד (p=0.044) ו-BMI p<0.001 בתת-המחקר. לעומת ניקור חלל, חולי AP דיווחו על יותר אירועים חריגים (96.3% לעומת 77.4%, p=0.057) ואירועים חריגים קשים (85.2% לעומת 45.2%, p=0.002).

האירועים החריגים כללו פגיעה כלייתית חריפה בתקופה בתר-ניתוחית והתערבות חוזרת עבור סיבות הקשורות במשאבה אך לרוב אירועים אלו היו ברי טיפול. שרידות הייתה דומה בשתי הקבוצות.

מסקנת החוקרים היא כי מערכת ה-AP הינה יעילה להפחתת הצורך בניקור חלל ומשפרת איכות חיים בחולי שחמת כרוניים עם מיימת עמידה. למרות שהתדירות של אירועים חריגים קשים הייתה גבוהה בקבוצת ה-AP, לרוב האירועים היו מוגבלים ולא פגעו בשרידות.

מקור: 

Bureau, C. et al.  (2017) Journal of Hepatology. 67(5), 940

הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה