מחלת קוואסקי 18.02.2019

ביצוע אקו-קרדיוגרפיית מעקב לאחר שישה שבועות במחלת קוואסקי

האם הבדיקה מיותרת במטופלים שהיו להם עורקים כליליים תקינים בתחילת המחלה ולאחר שבועיים?

אנוריזמה, המהווה סיבוך של מחלת קוואסאקי (צילום: ויקיפדיה)
אנוריזמה, המהווה סיבוך של מחלת קוואסאקי (צילום: ויקיפדיה)

ההנחיות של איגוד הלב האמריקני (American Heart Association, AHA) ממליצות על אקו-קרדיוגרפיה במחלת קוואסקי בעת תחילת הטיפול, שבוע עד שבועיים אחרי תחילת הטיפול, ו-4 עד 6 שבועות אחרי תחילת הטיפול, בכדי לזהות שינויים בעורקים הכליליים. עם זאת, בדיקות אלו הן יקרות ועלול להיות צורך במתן סדציה אצל ילדים צעירים, מה שעלול  להכביד על ביצוע של המעקב ונושאת סיכון מסוים.

במחקר חדש שנערך במספר מרכזים בארה"ב והתפרסם בכתב העת JAMA Pediatrics, ביקשו החוקרים להעריך את היתרונות של הדמיית אקו-קרדיוגרפיה נוספת לאחר 6 שבועות בחולים עם מחלת קוואסקי לא-מסובכת עם הדגמה של עורקי כליליים תקינים בעבר.

במחקר רטרוספקטיבי של מטופלים עם מחלת קוואסקי, אשר טופלו בין השנים 1995 ו-2014 בשתי מרפאות אקדמיות לקבלת הפניות ברפואת ילדים. הקריטריונים להיכלל במחקר כללו קבלת טיפול של אימונוגלובולינים במתן תוך ורידי למחלת קוואסקי חריפה במרכז כלשהו; העדר מחלת לב מולדת משמעותית; מדידות אקו-קרדיוגרפיות זמינות של שני העורקים הכליליים הקדמיים היורדים בצד ימין ובצד שמאל בעשרה ימים או פחות לאחר האבחנה (בייסליין), לאחר שבועיים (± שבוע) ולאחר 6 שבועות (± 3 שבועות) מתחילת המחלה; ועורקים כליליים תקינים בבייסליין ולאחר שבועיים, המוגדרים כציוני z מקסימליים של העורקים הכליליים של פחות מ-2.0 והיעדר מפרצות דיסטליות. ניתוח של הנתונים הושלם ממרץ 2015 ועד נובמבר 2015.

נתונים סטטיסטיים: הגיל החציוני של 464 החולים שנכללו במחקר היה 3.3 שנים (טווח בין-רבעוני, 1.8-5.4 שנים); 264 (56.9%) היו זכרים, כאשר עבור 351 מתוך 414 הנתונים היו זמינים (84.8%)  עם מחלת קוואסקי מלאה, ו-66 (14.2%) קיבלו טיפול נוסף באימונוגלובולינים במתן תוך-ורידי.

לאחר 6 שבועות מתחילת המחלה, 456 חולים (98.3%) שהיו להם ציוני z תקינים של העורקים הכליליים בבייסליין ולאחר שבועיים המשיכו להיות בעלי ציוני z תקינים. מתוך 8 החולים הנותרים (1.7%), ציון ה-z המרבי בתוך 6 שבועות היה 2.0-2.4 ב-5 חולים (1.2%), 2.5 ל-2.9 בחולה אחד (0.2%) ו-3.0 או יותר בשני חולים (0.4% [רווח סמך 95% של 0.1% -1.5%]).

ממדי העורקים הכליליים התנרמלו בסופו של דבר בכל החולים מלבד אחד, אשר היה עם התרחבות מינימלית לאחר 6 שבועות (ציון z של העורק הכלילי הימני, 2.1).

ניתוחי רגישות עם נקודות חיתוך פחות מגבילות (למשל, ציון z מקסימלי של 2.5 ומטה) או חלונות תזמון פחות מגבילים (למשל, התחשבות בחולים עם נתונים אקו-קרדיוגרפיים לא-מלאים בתוך 21 יום) הראו תוצאות דומות; בניתוחים אלו, בין 454 ל-463 מתוך 464 חולים (98% ל-99.7%) היו עם ציוני z של העורקים הכליליים של פחות מ-2.5 ב-6 שבועות.

סיכום: החוקרים מסכמים שהפרעות חדשות בעורקים הכליליים מזוהות לאחר 6 שבועות בחולים עם מחלת קוואסקי לעיתים נדירות כאשר היה להם מדידות נורמליות בבייסליין ולאחר שבועיים של מחלה, דבר המצביע על כך שביצוע אקו-אקרדיוגרפיה לאחר 6 שבועות עשוי להיות מיותר בחולים עם מחלת קוואסקי לא-מסובכת וציוני z פחות מ 2.0 בשבועיים הראשונים של המחלה.

 מקור:

de Ferranti SD, Gauvreau K, Friedman KG, et al. Association of Initially Normal Coronary Arteries With Normal Findings on Follow-up Echocardiography in Patients With Kawasaki Disease. JAMA Pediatr.2018;172(12):e183310. doi:10.1001/jamapediatrics.2018.3310

נושאים קשורים:  מחקרים,  מחלת קאווסקי,  אקו-קרדיוגרפיה,  אניוריזמה,  עורקים כליליים
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו