פיברוזיס של שריר הלב 17.09.2020

פיברוזיס של שריר הלב בקורבנות מוות לבבי פתאומי

ממצאים מסוימים באק"ג יכולים להעיד על חומרת מידת הפיברוזיס של שריר הלב ובאופן פוטנציאלי לנבא סיכון למוות לבבי פתאומי

התקף לב (אילוסטרציה)

זיהוי מטופלים בסיכון מהווה אתגר גדול בהפחתת היארעות מוות לבבי פתאומי (SCD). פיברוזיס של שריר הלב מקושר באופן ניכר לסיכון ל-SCD, אך קיים קושי לזהותו בקרב האוכלוסיה הכללית. מטרת מחקר הזה היתה לזהות סמנים לפיברוזיס של שריר הלב בבדיקת אלקטרוקרדיוגרפיה (אק"ג) בקרב קורבנות SCD.

אוכלוסיית המחקר גובשה מתוך מחקר Fingesture, אשר אסף נתונים מ-5,869 נתיחות לאחר המוות של קורבנות SCD בפינלנד הצפונית בין השנים 1998 ל-2017. דרגת הפיברוזיס נקבעה על פי דוגמיות היסטולוגיות שנלקחו מהלבבות במהלך הנתיחה, והחוקרים חילקו את מידת הפיברוזיס לארבע דרגות: (1) ללא פיברוזיס, (2) פיברוזיס קל מפוזר, (3) פיברוזי בינוני בפיזור, (4) פיברוזיס ניכר. החוקרים אספו תרשימי אק"ג מ-1100 קורבנות SCD.

הגיל הממוצע של נבדקי המחקר היה 66±13 ו-75% היו גברים. נמצא מתאם בין משך קומפלקס ה-QRS לבין דרגת הפיברוזיס (p<0.001, β=0.153).

הימצאות קומפלקסי QRS מקוטעים, גלי Q פתולוגיים והיפוכי גלי T נמצאו מתאימים לדרגת פיברוזיס מוגברת (p<0.001 עבור כל פרמטר).

חריגויות בדה-פולריזציה נמצאו הן במחלת עורקים כליליים איסכמית והן במחלת לב לא איסכמית. חריגויות ברה-פולריזציה נמצאו מובהקות סטטיסטית רק בקרב קורבנות SCD עם מחלה איסכמית. תרשים אק"ג לא תקין נצפה ב-75.3% מהנבדקים בקבוצה 1, 73.7% בקבוצה 2, 88.5% בקבוצה 3 ו-91.7% בקבוצה 4 (p<0.001).

החוקרים הסיקו כי פיברוזיס של שריר הלב נמצא קשור להתארכות QRS, גלי Q עמוקים, היפוכי גלי T ופרגמנטציית קומפלקסי QRS. התוצאות מספקות פוטנציאל לזיהוי יעיל, מוקדם ולא חודרני של מטופלים עם קרדיומיופתיה פיברוטית וסיכון ל-SCD.

מקור: 

Lauri Holmstrom et. al (2020) Heart, http://dx.doi.org/10.1136/heartjnl-2019-316105

נושאים קשורים:  מוות לבבי פתאומי,  זיהוי מוקדם,  אק"ג,  מחקרים
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו