במבוגרים נמצא כי מוגבלות שכלית והתפתחותית (Intellectual and Developmental Disabilities-IDD) מקושר לעליה בסיכון למחלות קרדיומטבוליות, אך בנוגע למתבגרים אין מספיק מידע. במחקר זה החוקרים בחנו את ההמצאות של גורמי סיכון קרדיומטבוליים בקרב ילדים עם וללא IDD הנמצאים במעקב רפואי במערכת רפואית כפרית.
עוד בעניין דומה
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה נכללו נבדקים בגילאי 6-17 שנים עם מידע מביקור מבחן בין התאריכים 1 לאוגוסט 2022 ועד 31 ליולי 2023 באחד מ-44 מרפאות ראשוניות במערכת הבריאות של המערב התיכון בארות הברית. מצב IDD זוהה על פי קוד אבחנה של ICD-10. מאפיינים דמוגרפיים וקליניים נלקחו מתוך הרשומה הרפואית האלקטרונית (Electronic Health Record - EHR). ההסתברות לסבול מגורמי סיכון קרדיומטבוליים והשכיחות להימצא חיובי בבדיקת סקר עבור כל גורם סיכון קרדיומטבולי נמדדו והושוו בשנת 2024 באמצעות יחסי סיכויים לא מתוקננים ורווחי בר-סמך.
ההמצאות של אבחנה מקטגוריית IDD מבין 33,192 נבדקים (גיל ממוצע של 11.6 שנים, 50% בנים) עמד על 3.6% (n=1,206), כאשר אוטיזם היתה האבחנה השכיחה ביותר (749/1,206; 62%). תוצאות המחקר הדגימו כי ההסתברות לגורמי סיכון קרדיומטבוליים הייתה זהה וההמצאות של גורמי סיכון קרדיומטבוליים הייתה גבוהה יותר בנבדקים עם IDD. ההסתברות של השמנת יתר (יחס סיכויים של 3.8, רווח בר-סמך של 95%, 3.1-4.8), עישון נוכחי או חשיפה פאסיבית לעשן (יחס סיכונים של 1.4, רווח בר-סמך של 95%, 1.2-1.6), אבחנה של יתר לחץ דם (יחס סיכויים של 3.8, רווח בר-סמך של 95%, 3.8-10.7), סוכרת (יחס סיכויים של 2.67, רווח בר-סמך של 95%, 1.2-5.3), קדם-סוכרת (יחס סיכויים של 6.8, רווח בר-סמך של 95%, 3.6-12.9) או הפרעה בשומנים בדם (יחס סיכויים של 3.5, רווח בר-סמך של 95%, 2.9-4.2) היתה גבוהה יותר בנבדקים עם IDD בהשוואה לאלו ללא אבחנה זו.
מסקנת החוקרים הייתה כי ישנם הבדלים בסיכון קרדיומטבולי בין ילדים עם וללא IDD. מחקר עתידי ותוכניות התערבותיות צריכות להתמקד בצעירים עם IDD על מנת למנוע אצלם תוצאים קרדיומטבוליים ירודים בהמשך החיים.
מקור: